מהי הדרך האדומה ?

deerlogo website.png

הדרך האדומה היא מסורת שנמסרת בעל פה אלפי שנים ועשרות אלפי שנים זו לא דת או דרך רוחנית, זוהי דרך חיים המלמדת לחיות בשלום ובהרמוניה עם האדמה, עם עצמינו ועם סובבינו - דרך שמדברת על היחסים בנינו לבין כל קשרינו על האדמה.

לדרך האדומה אינספור זרמים ומסורות שונות ויחודיות חיות מקודשות, צמחי רפואה, צבעים, שירים, טקסים וריקודים שונים לכל שבט ואף לכל קו משפחתי או מורה ובהתאם לסביבת המחייה.

אף צבעי הכיוונים וסדרם יכולים להשתנות לפי השבט או המסורת.

 

יש הרבה דמיון במסורות שמאניות של שבטים רבים, אף בין יבשות, אמריקה הצפונית והדרומית, סיביר רוסיה והמזרח, אסיה ואף ביהדות ובמסורות המזרח התיכון הקדום.

 

המסורות המשותפות לרוב העמים הקדומים היו שימוש בעשן מטהר, ארבעת הכיוונים, מנחות לאש, נגינה בתוף, שימוש פולחני בנוצות, תפילה שירה וריקוד. עבודה עם חיות הטוטם, למידה על ידי התבוננות בטבע, התבודדות, קיום צומות ותקשור עם חלומותינו.

מיתוס הבריאה לפי שבט הלקוטה מספר שהאדם בא מן הכוכבים, והשתכן במערות שם גר במשך המון דורות. חורף נוראי הגיע והאדם רעב, אז בא סבא שלו הבורא והפך את עצמו לבאפלו, סבא בדמות הבאפלו הקריב את גופו ונתן לאנשים כל מה שהם היו צריכים כדי לחיות. 

בעזרת ההזנה שהבאפלו העניק, הבשר והעורות האנשים החלו לצאת מהמערה ולתור את הסביבה, הם התחלקו ל 4 קבוצות, כל קבוצה נדדה בכיוון אחר למערב, לדרום, למזרח ולצפון 

הם קבעו לשוב ולהיפגש במערה כל 7 דורות.

בדרכם הם פגשו הרבה חיות וצמחים חדשים, והתחילו לתת להם שמות, לאחר 7 דורות כאשר חזרו ונפגשו האנשים כל עם דיבר שפה שונה. עד היום כל השבטים מתכנסים למפגש פעם ב 7 דורות במערת הרוחות שבצפון דקוטה.

 

את הידע אשר אני כותב כאן אספתי מדרכים וממורים רבים מכל העולם אך הידע האמיתי לא נמצא בטקסט הכתוב אלה חי בתוכינו, סבא מעניק את התורה לכל עם בכל דור מחדש.

 

מאחל לכולנו שנלך יד ביד בדרך היפה והטובה,

בענווה ובהודיה על מתנת החיים

באהבה, אלעד כרמל.

Aho Mitakuye Oyasin

כולנו משפחה אחת

הכנת הכלי ~ התפיסה הטיפולית

ניתן להתבונן על 'הגוף' 'הנפש' ו'הרוח' כשלוש חלקים המרכיבים את האדם, לכל אדם התהליך והאתגרים האישיים שלו, אך בסופו של היום אנו יודעים שהאחריות הבלעדית לפיתוח הגוף נפש רוח שלנו מוטלת עלינו, זהו תהליך יומיומי של אימון ולמידה.

 

יש חשיבות רבה ללכת בדרך צעד אחר צעד ולאפשר לכלי שלנו להיות מוכן להכיל התעוררות של אנרגיות גבוהות בתוכינו, להקפיד על מעברים הדרגתיים בין מצבי מודעות שונים, עיגון של התפילות במעשים - ללכת את התפילה והשיעורים שאנו מקבלים ברגליים. 

 

לפנות זמן ופנאי בחיינו לעכל את השינויים המתרחשים כאשר אנחנו נפתחים לחניכה אנרגטית, התקרקעות בגוף ובאדמה ושימת דגש על ניהול חיים מקורקעים ומאוזנים מבחינה חומרית שמירה על גוף חזק בריא ונקי מכינים את הכלי שלנו להיפתח לאני העליון בצורה מאוזנת. לשים לב שאנחנו לא 'עפים' בשמיים ומזניחים את הקשר שלנו לאדמה, החיבור בין שמיים ואדמה, בין חיים יומיומיים באדמה לבין עבודה רוחנית הוא שמביא לצמיחה והתפתחות מאוזנת ומקורקעת.

 

את הנפש שלנו אנו צריכים להכין לעבודה עם הרגשות הגבוהים, אהבה במקום פחד, חמלה במקום רחמים, קבלה במקום שיפוט. כאשר המרחב הפנימי שלנו רך ומקבל המקומות המכווצים בתוכינו יפתחו ויתרפאו.

 

התורה השמאנית מדברת על נוכחות עם כל מה שיש בי, ניתן לדמות את המודעות שלנו כעשוייה מסיבים אנרגטיים, סיבים אלו מודעים בעצמם ובכוחו של כל סיב מודעות להתבטא בעולם דרכינו, לא נוכל להשתיק או להדחיק חלקים בתוכינו לאורך זמן.

מילדותינו אנו מקבלים מסרים מה בסדר ומה לא בסדר בנו, מקומות פגועים בתוכינו מקבלים השקפה שלילית על העולם, חרדה, כעס, קורבנות, הרגשות האלה הם פרשנות מסויימת שנתנו למציאות כי לא ידענו טוב יותר. 

כאשר אנו מתבגרים נתונה לנו הזכות לשנות תפישות ישנות המצמצמות אותנו, לחבק חזרה את החלקים הכואבים, מכאיבים וסובלים שבתוכינו, לאפשר לעצמינו לקבל את כאבי הגדילה מתוך התרחבות שמביאה לריפוי, ולא מתוך כיווץ אשר מוביל להמשך סבל והתשה אנרגטית. 

 

לאחר שיצרתי מקום רך ומכיל בתוכי אני מתחיל להזמין את החלקים החשוכים אל תוך האור, כל חלק דורש ריפוי ועיבוד, שחרור ואהבה על מנת שיצטרף חזרה אל המרכז שלנו.

לאט לאט, אני אוסף חזרה את האנרגיה אשר התפזרה בנסיבות חיי למקשה אחת, למרכז אשר מקבל את כל מה שיש בי ללא שיפוט. 

מרכז זה של קבלה ואהבה עצמית, מאפשר לי נוכחות, אנרגיה, כוח לקבלת החלטות והתמודדות עם מבחני החיים בלב פתוח, מתוך עוצמה ובטחון ולא מתוך נוקשות וכיווץ.

להיות עצם חלולה ~ התפיסה השמאנית

כאשר אני מיישר את הקו בין מחשבה מילה ומעשה, מנקה ומטהר את עצמי, אני מבקש להניח בצד את כל הדברים האישיים והקטנוניים. 

אני מקדיש טקס, מעשה או רגע מסויים לכוח הלא אישי שבפוטנציאל האלוהי, אני מבקש לתעל את כוח ההשראה האלוהית, הרפואה הטובה, לאדמה למען כל קשרי.

הכוח אינו שלי, אינו נובע ממני ואינו עצמי, עצמי הוא רק ה"צינור" אשר מגיע מלמעלה עד למטה, אני עובד ומתפלל להיות צינור נקי.

במסורת האינדיאנית צינור זה נקרא "עצם חלולה", האדם ההולך בדרך זו נקרא "אדם פשוט" הוא משרת את האנשים בענווה.

"איש הרפואה" האמיתי היא הרוח אשר פועלת דרכינו, הרוח היא היחידה אשר יכולה לתת את הניצוץ הבריאה של הרפואה הטובה, האור באפלה,

זכרון הרפואה שאנחנו.

008_edited.jpg

4 היסודות - אויר, מים אש ואדמה

 

ארבעת היסודות מרכיבים את כל מה שקיים, איזון בין היסודות בחיינו יוצר חיים והרמוניה וחוסר איזון יכול ליצור תקיעות או התשה. לכל יסוד ביטוי חיצוני ופנימי, נפשי ופיזי, איכות חומרית ואנרגטית. היסודות גם הם ישויות חיות, בעלות מודעות רחבה ותפקיד מהותי בהתפתחות האנושות.

יסוד האויר

האויר מחובר לביטוי שלנו, חזון, אמונות, רעיונות והעולם המנטלי שלנו, לתפילה, התכוונות ולאיכויות הרוחניות שלנו. חוסר באויר יצור תחושה של חוסר אמונה, סקפטיות, ציניות ועודף אויר יצור תחושה של ריחוף, תלישות, רוחניות שאינה מחוברת לאדמה וחסרת ביטוי פיזי מיטיב.

 

בעבודה עם יסוד האויר נשמור על תכונות ראשיות אלו: 

ישירות - תנועה קדימה, התפילה שלנו היא כמו חץ שנשלח ישר אל המטרה.

אמונה - ברגע שהתפללנו משהו אנו מאמינים בתפילות שלנו

ביטוי - נבטא את התפילה בקול, את שירי התפילה נשיר בקול

יסוד האויר בטקס

דוגמא לשילוב יסוד האויר בטקס היא מעגל התכוונות - מעבירים מרווה לטיהור במעגל המרווה מטהרת את ההילה, ומטהרת מחשבות שליליות או טורדניות. לאחר מכן נוכל להעביר בין האנשים מעט טבק לשים באש או לחילופין נוצה של עיט. כל אדם יאמר את ההתכוונות שלו מול המרכז, זה אינו מעגל שיתוף (שיתוף קשור ליסוד המים - תקשורת) ההתכוונות היא מדוייקת קצרה ומייצגת את החוד של חץ התפילה שלי אותו אני יורה ללב האש או המרכז.

חניכת אלתר ביתי

 

הפרקטיקה הראשונה שאאמץ לחיי היא התפילה, בדרך האדומה אין נוסח קבוע לתפילה והיא מה שאני מרגיש בתוך הלב במילים שלי. בדרך השמאנית לתפילה יש ביטוי חומרי.

 

אנחנו נפנה שולחן או מדף בבית, שם נדליק נר מידי יום בערב, בבוקר או מתי שנוכל, הנר מסמל את הזמנת האור והברכה אל תוך הבית והחיים שלנו.  אנחנו מזמינים את ההשגחה העליונה - ההדרכה, העזרה, הברכה וההגנה של אבא שמיים ואמא אדמה אל תוך חיינו.

 

באלתר נניח דברים מדוייקים איתם אנו עובדים בלבד. (זו לא תצוגת קריסטלים, זה שולחן עבודה רוחני) עלינו לשמור את האלתר נקי וללא אבק. נוכל לשים בו נר, מים איתם נתפלל, מרווה לטיהור, תפילות טבק סמלים של חיות הטוטם או כל תכונה איתה אנו עובדים כעת. באלתר שלנו טוב לשמור על נקיון ופשטות.

 

חיות הטוטם וחיבור להדרכה הגבוהה

הדרך האדומה מלמדת אותנו שהחיות, הצמחים, העופות הדגים בני האדם, אפילו האבנים הם אינם חפצים, אלה ישויות חיות בעלות זהות, מודעות, תפקיד ומתנה לעולם. כולנו חולקים ניצוץ מניצוץ ההחיים ועל כן כולנו שווים, אחים ואחיות פה באדמה. אנחנו לא זהים, השפות שבהן אנו מדברים שונות צורת התפישה ותדר המודעות שלנו שונה אך אין זה אומר שאנחנו טובים יותר או פחות מכל דבר אחר שקיים. 

המתנה הגדולה בבשורה זו היא ההבנה שאנחנו לא לבד, התרבות שגדלנו בתוכה הרגילה אותנו לחשוב על החברה האנושית כעל "העולם האמיתי" ועל כל המסביב כאל תפאורה, רקע שולי למה שבאמת חשוב.

אנו ממלאים את מודעותינו בדימויים של בני אדם בלבד ומצמצמים את יכולתינו להבין את העולם האמיתי, מתרחקים מהטבע האמיתי שלנו. על מנת שנוכל לגלות מי ומה אנחנו באמת עלינו לאפשר לטבע להיכנס אל תוך עולמינו הפנימי.

 

כל חיה צמח או מינרל על פני האדמה הוא מורה שלנו, מקור לאינסוף ידע ויכולות ייחודיים, אחים ואחיות יקרים אשר חולקים איתנו את מתנת החיים באדמה.

כאשר אנחנו קוראים לחיות הטוטם הם יבואו ללמד ולהדריך אותנו כיוון שזה חלק מתפקידם, המטרה שלשמה הגיעו לכאן.

חיות הטוטם - הן רוחות מדריכות של חיות, הן גם צדדים ודמויות שונות בתוך הנפש שלנו, הן גם 'איכויות' ארכיטיפיות של תכונות שונות במודעותינו, בהתאם להשקפת עולמינו. החשוב לזכור שהן אינן 'חפצים' אלו ישויות חיות ועל כן אנו ניצור איתן קשר ונקשיב לשפה בה הם מתקשרים איתנו שפה של סימנים, צבעים, מראות ומחוות בדומה לשפה בחלום. אנו נשאף ליצירת מערכת יחסים עם המדריכים שלנו , כל מערכת יחסים אמיתית היא הדדית ויש בה חזרתיות בה ההיכרות הולכת ומעמיקה עם כל מפגש וחוויה אותה אנו חולקים.

מסע שמאני - חיות הטוטם

התקרקעות:

ננשום עמוק ונניח לגוף שלנו להתקרקע ולהתחבר לאדמה…

נדמיין שורשים עמוקים שיורדים מתוך הגוף מטה עמוק עמוק אל תוך האדמה... השורשים פוגשים במעיין מים חיים, מעיין של אור ואנרגיה של חיות הנמצא במרכז האדמה, אני מדמיין את האנרגיה עולה בשורשים וממלאת אט אט את כל גופי יחד עם הנשימה.

אני מרגיש את התדר המגנטי של אמא אדמה ממלא את גופי, את המשקל שלי על הקרקע ואת כוח המשיכה - הביטוי הפיזי של אנרגיה זו, ממשיך לנשום.

חיות הטוטם:

לאחר שגופי רווי באנרגיה המחייה של האדמה אני יורד שוב מטה אל המעיין שנמצא במרכז האדמה, כאשר אני מתקרב אני מבחין במים המנצנצים בגוון פנינה מוקפים בירוק.

אני עומד על שפת הבריכה מוקפת צמחיה, פה ושם יש רמזים לחיות עופות ודגים. אני מזמין את חיית/ חיות הטוטם שלי להגיע ולהתגלות בפני, לתת לי את ההדרכה וההכוונה שלהם.

אני מניח לחיה או חיות להופיע מה שעולה לי הוא המדוייק. יכול להופיע גם צבע, צורה, דמות, זכרון. אני מקבל את המדריך בצורה שבה הוא מופיע. מתבונן בחיה, בצבע שלה, במבט בעיניים, מנח הגוף. כמו בחלום לכל פרט יש משמעות. איך אני מרגיש כשאני מתקרב לחיה? איך החיה מגיבה אלי? האם היא עושה מחווה מסמנת לי או מראה לי משהו?

אני שואל את החיה או החיות שנגלו בפני "תודה שבאת, מהו המסר שאת מביאה לי?" חיות הטוטם עלולות לתקשר במילים אך לרוב הם יתקשרו איתי בשפה שלהם, מחוות גוף, סימנים, רגשות ותחושות. אני קשוב למסר שהחיה מביאה איתה וקשוב לתחושות שעולות בי בעת המפגש.

 

אני מבקש מהחיה "בבקשה קחי אותי איתך ותראי לי את המסר איזה הדרכה את מביאה לי בתקופה/בנושא זה?" החיה ממשיכה מהבריכה ואני ממשיך איתה היא תראה לי את המסר שהיא מביאה לחיי.

לאחר שהחיה מראה לי את המסר אני שואל עוד שאלות הבהרה כנדרש לי ולבסוף מודה לחיה על נוכחותה ומזמין אותה להישאר וללוות אותי בחיי. לאחר הסשן אני כותב ומנתח את מה שראיתי כמו חלום - איזה תכונה בי החיה מייצגת? על איזה צד בי היא מאירה? איך החיה הייתה פועלת לו הייתה במקומי בסיטואציה בה אני נמצא בחיים?

אשים ציור, קלף, סמל או מזכרת מהחיה על האלתר שלי. ואטפח את הקשר עם חיות הטוטם מעבר למפגש הראשוני, אביא את נוכחותן אל חיי בכל מצב בו אזדקק להדרכתן ועזרתן. 

הדרכה עליונה - היכולת 'לתקשר' היא יכולת טבעית אשר מצויה בכל אחד מאיתנו, בכל בעלי החיים והצמחים, התינוקות והילדים. אנו מסוגלים למקד את תשומת הלב שלנו בדברים אחרים ולא לשמוע, אך מכשנפנה מקום שקט בתוכינו להקשבה אנו נגלה שהמדריכים שלנו תמיד היו שם, לוחשים מופיעים באינטואיציה, בילדות, בחלומות וברצון הלב העמוק שבתוכינו.

אנו מגלים עם הזמן שתמיד ידענו את התשובות, שכאשר אנחנו משחררים ומאפשרים לעצמינו להשתנות אנחנו למעשה מתקרבים אל מי שתמיד היינו באמת. תהליך זה נקרא 'היזכרות', התחושה שבה אני משחרר משהו באישיות ומרגיש יותר קרוב לעצמי היא התחושה של המרכז הפנימי שלנו מרפה מקונפליקטים ומתגבש.

מסע שמאני - חיבור להדרכה העליונה

ננשום עמוק ונניח לגוף שלנו להתקרקע ולהתחבר לאדמה…

ניקח 3 נשימות לכל מרכז אנרגטי בגופינו, בשאיפה נדמיין את הצבע של המרכז ובנשיפה נדמיין כל צבע שעולה לנו. נעלה בספירלה עד קודקוד הראש עם 3 נשימות לכל מרכז. בקודקוד הראש נגיע למישור רחב ידיים וכסוף הנח מתחת לשמי כוכבים, עליו יכולים להופיע סמלים גיאומטריים וצורות, במרכזו דולקת אש סביבה ישבות מספר דמויות. 

 

אני עומד מול האש ומצהיר "אני פה, אני מזמין את המדריך שלי להתגלות לפני, מבקש את הנוכחות, ההדרכה והעזרה מישויות האור המלוות אותי, מבקש את ההדרכה הטובה, המיטיבה הגבוהה ביותר בחסד הבורא" יש דמות אחת שיושבת מאחורה לשמאלינו ושומרת על האש - זו היא דמות המדריך שלנו, נוכל לראות אותו כדמות, צורה או צבע, דמות מהזכרון או בדיונית ובכל צורה בה הוא מופיע. לעיתים נשמע רק את קולו, המדריך יכול לדבר בקול, שפה או מבטא שונה מהדיבור הפנימי שלנו. מה שעולה לי זה המדוייק, אני רוצה ללמוד לזהות את קולו של המדריך.

אני מברך את המדריך ומודה לו על נוכחותו, שואל את השאלות שיש לי, מבקש הדרכה והבהרה היכן שאני זקוק. אם אינני מבין את המסר אני שואל "מה זה אומר?" "מה הכוונה?" אני יכול להכין מראש שאלה או שאלות להדרכה שלי. לאחר שהתרגלתי להקשיב לקול המדריך אוכל גם לכתוב את תשובותיו תוך כדי. 

אם אני כותב - אכתוב מילה מילה כמו שעולות לי ולא אנסה "לנחש" את סוף המשפט עד סיום קבלת המסר. את הקשר עם המדריך יש להמשיך, לטפח ולשלב בתוך חיי.

ריפוי בעזרת הקול

להמון אנשים צ'אקרת הגרון חסומה, חוסר תקשורת, השתקה אנו מתביישים להשמיע צליל או לא בטוחים מה ייצא לנו... מרכז הגרון נקרא גם מרכז ההחלטות, ומחובר ל'בחירה'. כאשר האנרגיה שם זורמת בצורה טובה אנו מסוגלים להקשיב לכל הקולות, פנימיים וחיצוניים, ו'לבחור' את מי לבטא החוצה, במילים או במעשים.

חוסר איזון במרכז בגרון תוביל להססנות, חוסר החלטיות ספקות משתקים, קשיים בביטוי עצמי ורגשי, הקול שלנו והשימוש בו אני בוחר לעשות קשור לשאלה - "מי" אני בוחר להיות.

 

כמטפלים אחד הכלים העוצמתיים שעומדים לרשותינו הוא הקול שלנו. בעזרת הקול אנחנו יכולים להיכנס ולגעת בגוף הפיזי והרגשי של המטופל, לסנכרן איתו תדר ולהציע אפשרות אנרגטית חדשה למערכת.

 

אחד המורים מהם למדתי השווה את העבודה הקולית למטאטא איתו ניתן לנקות את הגוף מבפנים, להרטיט, למוסס ולשחרר טראומות ואנרגיות תקועות.

 

הקול שייך לאלמנט האויר וההתכוונות שלנו, ליכולת שלנו לשדר תדר ולברוא מציאות באדמה.

עבודה קולית

סשן של עבודה קולית מורכב מ 3 סבבים בהם נוציא קולות מכל אחד מ 7 המרכזים האנרגטיים בגופינו, המרכזים הם - בסיס האגן, בטן, מקלעת השמש, לב, גרון ועורף, מרכז הגולגולת (מעל החיך העליון מאחורי הסינוסים), קודקוד הראש.

 

כאשר אנו מוציאים קול אנחנו לא נחשוש שמישהו ישמע ויבקר אותנו, נדאג להיות במקום מוגן בו נרגיש בטוחים. זהו תהליך מאד עוצמתי של ניקוי רגשי ואנרגטי אנחנו נעשה אותו תמיד עם ליווי. ללא ליווי נוכל לעשות סשן מקוצר יותר ובעדינות.

עבודה קולית אינה מתאימה לנשים בהריון, מכיוון שניתן להשתמש בה לזירוז והקלה על הלידה.

בסבב הראשון - נעבור על 7 המרכזים מהבסיס כלפי מעלה וננסה להגיע אליהם בעזרת הקול, - להרטיט את האזור הפיזי בגוף בעזרת גלי הקול שלנו, וננסה למקד את הרטט לאזור המבוקש. ניתן להשתמש ביד המונחת על האזור כדי למקד טוב יותר את תשומת הלב במקום. בין מרכז למרכז ניקח כמה נשימות שקטות ונעלה בספירלה למרכז הבא.

בסבב השני - נעבור על 7 המרכזים מהבסיס כלפי מעלה והפעם נוציא את כל מה שיושב בתוך המרכזים. ניתן הזדמנות לביטוי לכל הקולות שנמצאים בתוכינו.

הקול לא צריך להישמע הרמוני או יפה, יכול להיות צעקה או לחישה. ניתן ביטוי בקול לכל הקולות שנמצאים בתוכינו אשר אנו משתיקים ביום יום, מהו קול הכעס, עצב? מהו הקול שמבקש להשמיע חוסר הביטוי? הכיווץ? מהו הקול שמבקשת להשמיע התנגדות?

בסבב השלישי - נעבור שוב על 7 המרכזים מהבסיס עד הכתר והפעם נוציא את הצליל הנקי של כל מרכז.

בסיום הסשן נטהר את עצמינו במרווה או במים, העבודה הקולית מאד עוצמתית ולעיתים נחוש מותשים אנרגטית, נאפשר לעצמינו זמן מנוחה והטמעה בגוף.

יסוד המים

 

מחובר לרגש, לבריאות ולזכרון הקדום שלנו. התקשורת וריפוי לגוף ולנפש. בהמון תורות שבטיות מקדישים מקום מיוחד למים לדוגמא דוד המלך ששר והתפלל למעיינות הגיחון שיעלו גם ברפואה האינדיאנית יש מקום של כבוד לשירים ותפילות למען המים

 

המים המתוקים שומרים עלינו בחיים, הם מייצגים את התקווה לנו ולילדינו

המים מביאים איתם התחדשות, מחזוריות וצמיחה לכל מקום אליו הם מגיעים...

זורמים בתוך גופינו מנקים ומזינים את האיברים, המים אינם חפץ, או חומר ~ המים חיים

 

האנרגיה הרגשית שלנו היא כמו המים, זורמת ומשתנה, לעיתים סוערת וגלית, לעיתים שקטה ומשקפת כמראה כמו המים גם ברגש אי אפשר לאחוז - רק להכיל

טקס שחרור

 

טקס שחרור באהבה, הוא טקס אישי שעושים תחת עץ או מעל מים. משמעותו של הטקס היא טיהור הקשרים שלנו לאנשים אחרים ולחלקים בנו, ניקוי האנרגיה התקועה והטמעת אהבה בלתי מותנית בקשר.

את הטקס אפשר לעשות לאדם אשר איתו היינו במערכת יחסים או מפגש משמעותי, לטוב או לרע, ואינו נמצא בחיינו כיום ולאדם אשר נמצא בחיינו וימשיך להיות בחיינו כגון: משפחה, הורים, ילדים, בני זוג. ניתן גם לשחרר הרגל בתוכינו, דמות מסויימת שלנו

 

הטקס אינו טקס פרידה, מטרת הטקס לשחרר אנרגיות לא מיטיבות ולהטמיע אהבה בלתי מותנית, סליחה ושחרור. לעיתים קשה לנו לסלוח או שאיננו יודעים כיצד, הטקס יעבוד בכל מקרה ברגע שנתבונן במה עולה לנו ונאמר את המילים בקול רם. 

 

תחושות התנגדות לאמירת משפטי השחרור בקול רם משרתת את הצד בתוכינו שמפחד משינוי גם במחיר הנצחת הסבל, לעיתים אנו נזקקים לאומץ ואמונה על מנת להסכים ולשחרר.

טקס שחרור מערכות יחסים

 

אכין רשימה של מספר אנשים (אפשר בפעם הראשונה להתחיל מ 4) איתם ארצה לשחרר מטענים, אם ארצה להעצים את הטקס אני יכול לחזור עליו 3 פעמים עם אדם מסויים.

 

אני לוקח מעט טבק ומבקש את ההדרכה לעץ שיסייע בתהליך שלי, העץ מסמל את החיבור בין שמיים לארץ, אני הולך הליכה מדיטטיבית מתרכז במפגש כפות רגלי עם האדמה ונותן להן להוביל את צעדי, העץ הראשון שתופש את תשומת ליבי הוא העץ, אין מה לחפש או לפקפק, מה שעולה הוא המדוייק.

 

עומד מתחת לעץ אני מבקש את רשותו וברכתו לערוך את טקס השחרור במרחב שלו, לאחר מכן אני טומן את הטבק בין שורשיו ומתפלל למען חייו של העץ.

 

אם אני רוצה לבסס מערכת יחסים עם עץ קבוע, אני יכול להביא בנוסף מנחה סימלית לתלות או להניח בין ענפיו המנחה יכולה להיות אוכל, מים, ממתק, מאפה, בד צבעוני, שרשרת חרוזים, שקיק תפילה עם עשבי רפואה או כל דבר שעולה לנו כל עוד זה צבעוני, מתוק או מפיץ ריח טוב.

 

אני עומד עמידת מוצא, ברכיים ברוחב כתפיים, עמוד שדרה ישר כתפיים רפויות ידיים מול בגוף כאילו אוחזות בידיים של מישהו שעומד מולי. יד ימין היד הנותנת פונה מטה ויד שמאל היד המקבלת פונה מעלה, ומדמיין את האדם שבחרתי עומד מולי, מניח את ידיו בשלי בצורה זהה. אני אראה את האדם מולי, אתבונן בגובהו, בגדיו, פניו, ואומר לו בקול רם את 4 משפטי השחרור:

 

_שם מלא_  אני מבקש ממך סליחה

על כל מה שהיה בנינו בגלגול זה ובגלגול אחר


_שם מלא_  אני סולח לך

על כל מה שהיה בנינו בגלגול זה ובגלגול אחר


_שם מלא_  אני סולח לעצמי

על כל מה שהיה בנינו בגלגול זה ובגלגול אחר


_שם מלא_  אני משחרר אותך באהבה.

לאחר שאמרתי זאת, אני מתבונן מה קורה לדמות שמולי כאשר שיחררתי אותה באהבה ומנער את ידי לכיוון האדמה או לכיוון השמיים לשחרר את האנרגיה בכפות ידי.

נשימת מיקרו מאקרו

 

זוהי נשימה טנטרית שיודעת לאזן את האנרגיה הזכרית נקבית בתוכינו,

המסלול המיקרו-מאקרו מגיעה מתחום הטאו של האנרגיה המינית ברפואה הסינית 

אך קיים בתרבויות רבות. מדובר על 2 מסלולים אנרגטיים ראשיים - מרידיאנים שקיימים בגופינו.

המסלול המאקרו קוסמי זורם מהבסיס במעלה הגב, מעל הראש ובמורד הפנים עד לנקודה שנמצאת מאחורי השיניים הקדמיות שלנו במעלה החיך.

והמסלול המיקרו קוסמי זורם מטה ממעלה החיך, במורד החזה והבטן עד לבסיס שלנו.

נקודות החיבור בינהם הם הבסיס והחיך, אנו מאותתים לגוף להפעיל מערכת זו על ידי חיבור 2 הנקודות - כיווץ קרקעית האגן, ונגיעה עם הלשון בנקודה שבחיך הקדמי העליון שלנו.

 

נשימת המיקרו - מאקרו נועדה לפרוק מאיתנו אנרגיה שמאיימת להציף אותנו חזרה לאדמה ולהטעין אותנו באנרגיה חדשה ומאוזנת מהאדמה אל תוך הגוף. במונחים של הרפואה הסינית נשימה זו מאזנת בין היין ליאנג, אנרגייה אקטיבית ופאסיבית בגופינו.

 

שימושים לנשימה זו הם ליציבות באדמה וקרקוע במצבים של שיכרון חושים,

כאשר אנחנו מתרגשים, מפחדים, שיכורים, נלהבים, כועסים ובכל מצב בו אנחנו מוצפים ורוצים לאזן אנרגיה, כולל במעשה האהבה לגברים וגם לנשים.

נשימת מיקרו מאקרו

אנו מניחים את הלשון מאחורי השיניים הקדמיות בחיך העליון אנו נושמים ומדמיינים את האנרגיה יחד עם הנשימה עולה מאחורי הגב עד לקודקוד הראש משם יורדת במורד המצח, עיניים, פנים עד לנקודה בחיך העליון, משם האנרגיה יורדת במורד הגוף מקדימה עד לבסיס חזרה.

לאחר שהתרגלתי למסלולים והנעתי את האנרגיה בגוף אני ממשיך ומדמיין בנשיפה את כל האנרגיה, האור שבי יורד במסלול המיקרו קוסמי כמפל השוטף אותי מקדימה מהנקודה בחיך מטה אל תוך האדמה, מרוקן את כל האנרגיה שבגופי ונותן לה לשקוע באדמה תוך כדי שאני מדמה את הצבע האדום וקוטב ה (-).

בשאיפה איטית כמו נחש דרך לשון צמודה לחיך עליון אני מדמיין את האנרגיה של אמא אדמה נכנסת לגופי ועולה במעלה עמוד השדרה, אנרגיה לחה, חשוכה וריקה.

תוך כדי אני מדמיין את הצבע הכחול וקוטב ה (+) מושך את אנרגיית האדמה כלפי מעלה בעמוד השדרה שלי.

אני ממשיך ועושה כמה וכמה סיבובים כאלה עד שאני מרגיש שפרקתי לאדמה ונטענתי מחדש. עם הזמן והתרגול הגוף ילמד לעשות תנועה זו באופן טבעי ומהיר.

סבא אש

 

האש מחוברת לאנרגיה היצירתית בוראת החיים שבתוכנו, ניצוץ של אש החיים הקיים בכל היצורים החיים. על פי המסורת ניצוץ האש בתוכנו הגיע מהכוכבים והוא אותה האש שבוערת בהם. 

 

האש מחוברת גם לסבא שמש, האור שמשרה עלינו השמש טומן בחובו את פוטנציאל כל הידע ההשראה, החוכמה וההדרכה, כל הצורות, הצבעים, כל ההתבטאויות והאנרגיה היצירתית שבנו. 

החום שמשרה עלינו השמש הוא חום האהבה הממשי של הבורא על אמא אדמה ועל כל אחד מאיתנו, אור האהבה של סבא שמש זורח על כל הברואים בצורה שווה, גם על הטובים ועל הרעים, זהו אור של אהבה בלתי מותנית.

 

כמו האש, גם האנרגיה הפנימית שלנו מתפזרת עם הזמן ועם נסיבות החיים היא עלולה להיחלש או להתפזר, לגרום לשריפות ולפגוע במי שמסביב בקשרינו. 

לאש כמה עקרונות בהם עלינו לטפל כדי שתוכל להיות אסופה, מאירה ומחממת.

כמטפלים אנו קודם כל מטפלים באש הפנימית שלנו כדי שהיא תשרה סביבה 

בהירות תודעתית וחום אוהב ותיצור מרחב בטוח שקשריי יוכלו לבוא ולשבת סביבה.

 

אש אסופה: אש זקוקה לבית טוב באדמה כדי להיות אסופה

בתוך הבית של האש אנו נבנה את המדורה ובה נניח את העצים בצורה מסודרת, שאינה דחוסה מידי ואינה מאווררת מידי. כך גם אנחנו, על מנת לשמור על האש הפנימית שלנו באנרגיה טובה של יצירה אנו זקוקים ליציבות וקרקוע בחיינו, חיבור לאדמה בו אנו מניחים את הרגלינו בצורה מאוזנת שאינה עמוסה ואינה מרווחת מידי. 

אנו נעבור על העשייה בחיינו ונשחרר הרגלים אשר גוזלים אנרגיה מהמרכז, המהות שאותה באנו להביא בעולם. אנו נאסוף גחלים שקפצו החוצה - כל אותם עיניינים קטנוניים שאינם משרתים את המהות המרכזית יאספו חזרה אל תוך האש.

 

אש מאירה: אש עולה למעלה ומאירה כאשר יש זרימה טובה של אויר 

התפילה עם האש, ובמיוחד התפילה להיות "עצם חלולה" מאפשרת לנו להתרוקן מכל העיניינים האישיים שלנו ולהיות בשירות לרפואה אשר עוברת דרכינו, כאשר אנו עצם חלולה אנו מאפשרים לעצמינו להאיר באור בהיר ולבן. אנו מנקים ומפנים מקום בתוכינו לזרימת הרוח, אנו מתפללים, מתחברים ומבקשים ריפוי לנו ולסובבינו מתוך הבנה שהרפואה היא לא שלנו ולא באה מהאישי שלי, אלה עוברת דרכי

 

אש מחממת: האש עושה טרנספורמציה לכל מה שאנחנו שמים בה

מה שנשים באש יחזור אלינו חזרה, אם נשים בה עצים טובים היא תחמם יותר, אנו נשים בה מנחות מהמזון שאנו אוכלים, פירות, מתוקים, קטורות שרפים ועשבי רפואה ריחניים. 

הדברים הטובים שאנו שמים באש יחזרו לחיינו מוכפלים, לא נשים באש פסולת, קליפות ושאריות. האש מקבלת כל מה שניתן לה, כמו סבא שמש החום שלה הוא אהבה בלתי מותנית שמתמיר את הכל ללא אפליות, כאשר ניתן לאש דברים שנחנו רוצים לשחרר ולהתמיר נלווה אותם ברפואות, עצים מקודשים וטבק.

 

עבודה עם האנרגיה של יסוד האש היא עבודה של מסירות, של נתינה, ושל מיקוד

אנו מדייקים את הנתינה שלנו ושומרים במסירות על האש, לעיתים העבודה עם האש דורשת מאיתנו להמשיך במסירות מול קשיים בחיים, כך אנחנו מתחזקים. 

טקס אש

 

כשאני עובד עם יסוד האש בטקס אני אשלב עבודה עם האיכויות של יסוד האש: בניית אלתר, עיצוב מקום לאש, ניקוי המרחב מסביב לפני מעשביה וטיטוא במטאטא במהלך הטקס את הגחלים המתפזרים.

 

עבודה מקדימה על העצים וניקוים מקליפות כך שרק החלק הטוב ביותר יכנס לאש ולא יהיה הרבה עשן, הכנת מנחות מזונות קטורות ורפואות לשים באש בהתאם לאופי הטקס.

 

שומר אש אשר מחזיק את המבנה של האש כך שתבער בצורה טובה כל זמן הטקס, שומר האש אינו מדבר ומתעסק בעיניינים אישיים אלה נמצא ממוקד על האש מטאטא את הגחלים ואוסף את המתפזר חזרה למרכז.

 

שירה עוצמתית ובה שירים קצרים בקצב מהיר אותם כולם יכולים לשיר יחד בהתלהבות

 

וכמובן, כמו בכל יסוד אנחנו נדבר 'אל' סבא אש כאל ישות חיה ולא 'על' האש כחפץ, נבקש את הברכות ניתן מנחה ונגיד תודה.  

 

איסוף חלקיקי נשמה - מסע שמאני

 

במהלך חיינו האש שלנו מתפזרת כתוצאה מנסיבות חיינו, עלינו לאסוף אותה מידי פעם ולשמור עליה ממוקדת כדי שתאיר ותחמם ולנו יהיה אנרגיה, בהירות ויצירתיות הדרושים לחיינו כאן ועכשיו ברגע הזה.

לעיתים ניצוצות או חלקיקי נשמה עוברים לאדם אחר או למאורע משמעותי בחיינו, ולעיתים חלקיקי אנרגיה של אדם אחר נמצאים בתוכינו. 

חלקיקי הנשמה שלנו יכולים להתפזר במצבים כמו שיברון לב, אבל ופוסט טראומה, 

ועם הזמן היכולת שלי להיות ממוקד בהווה תקטן ואני אגיב למצבים חדשים שמתרחשים כעת כאילו אני מגיב למצבים הישנים בהם עדיין אחוזה האנרגיה שלי. 

מצב כזה חוסם אותי מלקבל את המתנות הממתינות לי כאן ועכשיו וגוזר עלי לחזור לאותם המקומות עד אשר אלמד לשחרר את האנרגיה התקועה ולאהוב את כל החלקים בי באופן בלתי מותנה.

 

אני אוסף את כל החלקים שלי מאדם אחר או מזמן אחר, מטהר אותם ומאחד אותם עם המרכז, משחרר את כל החלקים שאינם שלי, מטהר אותם ושולח אותם אל האור האלוהי, משם הם יגיעו למקומם המדוייק.

 

2 התנגדויות יכולות לעלות לתהליך: 

אני לא מוכן לשחרר את האנרגיה שאינה שלי כי אני רגיל להשתמש בה כחלק מההגדרה העצמית של אשיותי, געגועים למה שחלף או סבל ממה שחלף.

אני לא מוכן לתבוע חזרה בעלות על האנרגיה שלי כי אני חושב שאדם אחר זקוק לה יותר ממני ואני לא רוצה לקחת ממנו משהו שהוא מחזיק.

בשני המקרים האלה אזכיר לאישיות שלי שהאנרגיה שלי היא שלי ואני זקוק לכולה על מנת להיות כאן ועכשיו. השימוש באנרגיה של אדם אחר אינה מיטיבה ומגבילה אותנו לתדרים אנרגטיים נמוכים, רק האנרגיה של אמא אדמה ואבא שמיים זמינה לנו בכל עת ויכולה לתת לנו את ההזנה המדוייקת, המיטיבה והגבוהה ביותר.

אני לא צריך להבין או לראות כל חלקיק מה הוא או מהיכן מגיע.

איסוף חלקיקי נשמה 

אני נכנס פנימה אל תוך הגוף ונושם כמה נשימות, מתקרקע באדמה ומדמיין את האש הפנימית שבי, איפה שהיא נמצאת.

 

אני נושם נשימות הנכנסות לגופי דרך קודקוד הראש ובסיס האגן, מדייק את הנשימות כך שכל נשימה מלבה את האש הפנימית ומגדיל את האור אט אט עם הנשימה…

 

אני משחרר מתוכי את חלקיקי הנשמה שאינם שלי עם הציווי הבא:

"הרי זה מצווה לשלוף ממני את חלקיקי הנשמה שאינם שלי בכל הרמות, לטהר אותם ולשלוח אותם חזרה לאור האלוהי" משם יגיעו לאן שצריך


אני מתבונן על כל החלקיקים "ניצוצות" אשר יוצאים מהגוף שלי, היכן שזה קורה בגוף, עוברים מקלחת ושטיפה מטהרת של אור לבן ועולים למעלה עד שנבלעים באור הלבן העליון.

אני מלווה את החלקיקים במבטי עד אשר הם נבלעים באור.

אני חוזר על הציווי והתהליך כמה פעמים לפי מידת הצורך

 

אני מזמין חזרה את חלקיקי הנשמה שלי בציווי הבא:

"הרי זה מצווה לשלוף את רסיסי הנשמה שלי אשר נמצאים במקום אחר או בזמן אחר, לטהר אותם באור האלוהי ולחבר אותם חזרה למרכז שלי" אני מתבונן על כל החלקיקים "ניצוצות" אשר מגיעים, הם עוברים מקלחת ושטיפה מטהרת של אור לבן ונכנסים לגוף שלי מהיכן שזה קורה בגוף.

 

אני מלווה את החלקיקים במבטי בתוך הגוף עד אשר הם נבלעים חזרה במרכז האש הפנימית שלי. אני חוזר על הציווי והתהליך כמה פעמים לפי מידת הצורך

 

בסיום התהליך אני אודה לסבא אש ואתן מנחות הודיה לאש.

יסוד האדמה

יסוד האדמה בגופינו הוא היסוד שמעניק לנו יציבות פיזית וגם יציבות נפשית ורוחנית. לדוגמא כאשר האדמה מאוזנת עם המים אדמת חיינו תהיה פוריה ומוכנה לקלוט ולהנביט רגשות, רעיונות ועשייה חדשה. כאשר הם יוצאים מאיזון אני עלול למצוא עצמי

בביצה טובענית שתחנוק דחפים חדשים.

כל יסוד משוחח איתנו בקול שונה, ומעורר בנו תחושות שונות הקול של אמא אדמה הוא עדין ביותר... לחישה דקה, אם אנחנו לא מקשיבים יכולה להיווצר תחושת מועקה שרומזת שאני לא נמצא במקום המדוייק לי.

אמא אדמה מלמדת אותנו על נתינת מקום לעצמינו ולזולת על גבולות ועל שפע ונתינה האדמה קשורה להתקרקעות ומתן אמון. ביסוס מנהגים בחיינו כוללים אוכל, שינה, תחזוקת הבית והגוף, וכל מה שצריך כדי לטפח את החיים ברמה הפרקטית של החומר 

אפשור שפע לעצמינו, זמן, כסף, פירות, חומר וכל מה שאנו רוצים מגיע לנו כי אמא אדמה נותנת לנו מגופה את כל צרכינו. שפע אינסופי קיים סביבנו ואנו צריכים לפנות בתוך עצמינו מקום כדי שיוכל לזרום בחופשיות דרכינו. 

 

חיבור לקרקע מביא את ההשראה הרוחנית לידי מימוש בפועל, אנו הולכים את התפילות שלנו ברגליים ולכן תהליכים באדמה לוקחים זמן, ודורשים סבלנות והתמדה להגיע לכדי הבשלה, האנרגיה של האדמה בעלת אופי מבני בה דבר בא צעד אחר צעד, שלב אחרי שלב ולא מתממשים יש מאין כמו הרוח.

יש להיזהר מחיבור רוחני חזק ללא ביסוס טוב בקרקע, אנו זקוקים לקרקע יציבה כדי "להמריא" ולנחות בשלום. אנו זקוקים לגוף בריא וחזק, תזונה, בית, ומנהגים מקורקעים באדמה כדי שנוכל להיות כמו עץ מושרש בקרקע ונפתח לשמיים ולא כמו בלון שנסחף כאשר מגיעה רוח חזקה.

7 הכיוונים

 

הבסיס הגיאומטרי להבנת המרחב באדמה הוא מודל 7 הכיוונים

מזרח, מערב, צפון, דרום

למעלה, למטה ופנימה.

7 הכיוונים האלה נכונים וקיימים בכל מקום אשר נהיה, בחושך ובאור ביום ובלילה.

הם אישיים לכל אחד מאיתנו ועוטפים את כל היקום.

לכל כיוון, 'רוח' איכויות וברכות המשויכות לו, בתחילת כל טקס אנו נקרא ונתפלל ל-7 הכיוונים לברך לסייע ולתמוך בנו. בכך אנו מזמנים את הכוחות אשר סובבים את כל היקום, השמיים והארץ.

7 הכיוונים

 

רוח המזרח - אדום - העיט

השראה חזון התחלה חדשה - תפילה לרפואה

 

רוח הדרום - צהוב - באפלו

יציבות, עשייה, משפחה, הבית, הילד הפנימי - תפילה לעזרה

 

רוח המערב - שחור - קויוטה

מפגש בפחד וחיבור אל הכוח, האבות והאמהות שחלפו

תפילה לשחרור

 

רוח הצפון - לבן - צבה

הדרכה, הכוכב המנחה את הדרך, זיקנה חוכמה אי-עשייה

תפילות הודיה

 

למעלה לשמיים - כחול - אבא שמיים

ברכה, הדרכה, עזרה, הגנה, חסד, אהבה בלתי מותנית ורחמים

תפילה להשראה וידע

 

למטה לאדמה - ירוק - אמא אדמה

התקרקעות, שפע, יופי, רבגוניות, קבלה, הזנה, נותנת מקום להכל

תפילה להודיה

 

כניסה פנימה - סגול - המרכז שלנו

הלב, הרוח, הנשמה, העד, ההדרכה פנימית, רפואה טובה, המקום היודע בתוכינו - תפילה לחיבור

תודה שקראת, ומקווה שנמצא תועלת בכתוב כאן, הדרך האדומה היא דרך של למידה בעל פה ולא מכתובים וחיבור זה נועד לספק רקע ולהזכיר לנו את הפרטים

לכל שאלה מוזמנים לפנות אלינו... תכנים נוספים יועלו בהמשך 

באהבה, אלעד כרמל

אהו מיטאקויא אויאסין

We Are All Related
כולנו אחד